אודותי

נולדתי ברחוב טוסקניני בלב תל אביב, ליד היכל התרבות ותיאטרון הבימה וביניהם גם גן יעקוב עם עצי השקמים הוותיקים. אבי, נחמן, היה עיתונאי, עורך חדשות ומוסף שבת במעריב, מתרגם ומבקר תיאטרון. אמי, חנה, הייתה אחות אחראית בבתי החולים בלפור ואיכילוב. למדתי בבית ספר הכרמל, קוראת בבוקר את פרקי היום בתנ"ך ובימי הזיכרון לחללי צה"ל את "מגש הכסף" של אלתרמן. הלכתי לבית הספר "תיכון חדש" ובסיומו התגייסתי לצה"ל אחר שנה בקיבוץ רביבים עברתי לשרת ככתבת צבאית בעיתון "במחנה נח"ל" ועם סיום השרות התחלתי ללמוד באוניברסיטת תל-אביב בחוג לתיאטרון. לאחר שתי שנות לימודים עברתי לבית צבי ללימודי משחק. בסוף הלימודים בבית צבי נפטר אבי בגיל 56 ממחלה קשה ומייסרת, ולא זכיתי להופיע בפניו בהצגה הראשונה בה השתתפתי עם סיום הלימודים – "סיפור פשוט" בתיאטרון הבימה. שחקתי שנים רבות בעיקר בתיאטרון ולעיתים גם בטלוויזיה. במקביל הקמתי עם בן זוגי משפחה, למדתי כדרות ופיסול ולאחר מכן טיפול בדרמה ואמנות בבית ברל. בתחום זה עבדתי עם אנשים בעלי מוגבלות שכלית ועם ילדים. לפני כעשר שנים התחלתי לפסל וליצור באופן מקצועי ולהציג את עבודותי בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות. תוך כדי כך למדתי שבע שנים רישום בבית האמנים אצל הרולד רובין – אמן ומוסיקאי ענק. לפני שנה הקמתי אתר אינטרנטי המכיל את ביקורות התיאטרון שכתב אבי, נחמן בן עמי, ונקרא כשם המדור שלו  ב"מעריב" - רשימות  תיאטרוניות

תמיד היה לי עניין באנשים. חלק ניכר מעבודתי כשחקנית, אמנית ותרפיסטית כרוך בהתבוננות, בהקשבה, בצפייה, ביצירת קשר ובניסיון להבין "איך שיר נולד". לפני כשנתיים פתחתי גלריה לאמנות עם ידידי מנוער – דודי פרי

הגלריה שלנו אינה רק חלל להצגת יצירות אמנות. החלטנו מראש, דודי ואני, כי הגלריה תקנה את ייחודה בכך שהיא גם תתרום לחברה, תחבר בין סוגים שונים של אמנויות ותיתן במה לערכים בהם אנחנו מאמינים. לכך מתחבר הרצון שלי לעשות משהו בעל משמעות נוספת, שיחבר  את יכולתי ומעשי עם עשייה קהילתית, דרך תחומי האמנות בהם אני עוסקת